ומה תאמר אם יש אלוקים בעולם"

סיפורו של שלמה פייגין

כאשר החל רבי שניאור זלמן מליאדי, הידוע בכינויו "האדמו"ר הזקן" (1745 – 1812) ללמד את תורת חסידות חב"ד, נמשכו אליו סוגים רבים של אנשים. חלקם באו מתוך כוונות רציניות לשפר את אישיותם, אך אחרים נהנו מן הרובד האינטלקטואלי שבחסידות ולא חפצו לעסוק בשיפור העצמי.

איש עסקים בשם שלמה פייגין נמנה על הקבוצה השניה. למרות שהיה בעל ראש גאוני ונהנה מן האתגר האינטלקטואלי של תורת האדמו"ר הזקן, הוא לא היה מוכן לחיות באמת ובתמים ברוח החסידות.

אירע ושלמה היה צריך לנסוע ללייפציג בענייני עסקים. טרם נסיעתו קרא לו רבי שניאור זלמן וביקש לדעת את מסלול המסע. כששמע הרבי שהוא יעבור דרך העיר קרלין הוא ביקש ממנו לבקר את ידידו רבי שלמה מקרלין ולפרוש בשלומו. שלמה הבטיח לעשות זאת.

כשהגיע שלמה פייגין לביתו של רבי שלמה מקרלין הוא נכנס לחדר ההמתנה שהיה סמוך לחדר עבודתו של רבי שלמה. בעודו ממתין הוא שמע את רבי שלמה צועד בחדרו. לפתע נפתחה דלת החדר ורבי שלמה פרץ החוצה והחל לצעוד לאורכו ולרוחבו של חדר ההמתנה. פתאום קרא רבי שלמה בקול רם, "אברך, אברך, ומה תאמר אם אכן יש אלוקים בעולם"?

רבי שלמה שב לחדרו ושלמה פייגין, שעמד משתאה מול ההתרחשות המוזרה, הוסיף לחכות.

חלפו דקות מספר. שוב התהלך רבי שלמה בחדרו הלוך ושוב. שוב נפתחה הדלת ויצא רבי שלמה, כשהוא צועד אנה ואנה ומכריז "אברך, אברך, ומה תאמר אם אכן יש אלוקים בעולם"?

כאשר רבי שלמה שב על מעשיו בפעם השלישית, הבין שלמה פייגין שלשם כך הוא נשלח על-ידי רבי שניאור זלמן לבקר בקרלין. הוא עזב את הבית והמשיך במסעו ללייפציג.

זמן מה לאחר מכן החל מצבו הרוחני של שלמה פייגין להתדרדר. הוא נטש את דתו ואמונתו; כשרונותיו הגאוניים סייעו לו לטפס בסולם ההצלחה עד שמונה למשרה גבוהה בממשלת הצאר.

חלפו שנים נוספות. האדמו"ר הזקן הלך למנוחת עולמים ונטמן בעיר האדיץ'. באחד הימים החליטה הממשלה לבנות כביש מהיר שיחצה את המדינה, אך לצערם של החסידים הנתיב המוצע עבר בדיוק במקום קברו של האדמו"ר הזקן. החסידים ניסו לשנות את רוע הגזירה ולבסוף נודע להם כי שלמה פייגין, החסיד לשעבר, הוא הסמכות הממונה על תוואי הכביש. האם יבין?

רבי משה ווילנקר, חסיד זקן שלמד יחד עם שלמה בחצר האדמו"ר הזקן, נתבקש להיפגש עם שלמה פייגין ולהתחנן לפניו לשנות את מסלול הכביש. "בשמחה אעשה זאת" השיב שלמה, "אך בטרם ניפרד בקשה לי אליך: אני מתגעגע לאותם הימים בהם היינו יושבים בחצר הרבי ומתוועדים יחדיו. האם נוכל לעשות זאת שוב, כאן ועכשיו"?

רבי משה הסכים והשניים ישבו לשיחה ארוכה לצד אמירת 'לחיים'. במהלך השיחה התוודה לפניו שלמה: "אני אדם עשיר שפיתח קריירה מוצלחת. אך אינני יכול ליהנות מעושרי והצלחתי. בראשי מהדהדות כל הזמן מילותיו של רבי שלמה מקרלין: "אברך, אברך, ומה תאמר אם אכן יש אלוקים בעולם"?