Pages

יום שלישי, 26 ביולי 2011

סיפור מדהים על השגחה פרטית

 קוראים לי הרב יעקב רביבו אני הולך לספר לכם סיפור שקרה לפני יותר מעשרים שנה,

אז עוד לא הייתי רב בישראל,הייתי דתי שרק התחיל להתחזק,בתורה וביהדות ,ואני מקדים את זה על מנת שהסיפור יובן ,

גרתי באצות הברית במשך 5 שנים,רוב הזמן חייתי במדינת ניו יורק בחצרו של הרבי מליובאוויטש,אבל בחלק מהזמן גרתי בעוד מדינות בארות הברית,

הסיפור שאני הולך לספר לכם ארע לי במדינת מרילנד בעיר בולטימור,יום אחד נסעתי ברכבי בעיר בולטימור ,ולא היה לי ביטוח ,לפתע אני קולט ששוטר עוצר אותי ,חניתי בצד הדרך,והוא ביקש ממני מסמכים,מכיון שידעתי שאין לי ביטוח ,שיקרתי ואמרתי לו שאין עליי מסמכים,

ואז הוא שאל לשמי ולכתובת מגוריי,

אמרתי לו שקוראים לי יעקב כהן,זה לא השם שלי זה סתם שם שעלה לי לראש,וחשבתי איזה כתובת אני יתן לו הרי הוא שוטר,ומכיר את רחובות העיר ,ואז נזכרתי בדירה שהייתי גר בה מקודם ,וכבר עזבתי אותה ועברתי לדירה אחרת ונתתי לו את אותה כתובת של הדירה הקודמת שלי,הוא רשם לי כמה דוחות והלך לדרכו,

וכאן למעשה מתחיל סיפור ההשגחה העליונה,שכאשר הקב''ה רוצה לסובב את האדם שיגיע למקום מסויים ולמציאות מסויימת,הוא משדד את מערכות הטבע ממש ממול עינינו,

הקב''ה סיבב שאני אחזור להתגורר באותה דירה,ממש באותה כתובת שנתתי לשוטר כדי להתחמק ממנו,

ויום אחד אני רואה רכבי משטרה מסתובבים ליד ביתי,ויצאתי לסידורים והשארתי חבר שהיה בבית,שוטרים דפקו על הדלת וביקשו את יעקב כהן ,כן השם שנתתי לשוטר אז,

חברי שאל אותם מה עניין ,והם ענו שהם צריכים להגיש לו מסמכים ובזה נגמר כל העניין,כאשר חזרתי לביתי הם שוב הופיעו וחברי כבר סיפר לי שכל העניין זה מסמכים שהם צריכים להגיש,

פתחתי את הדלת והשוטר שואל אותי,מי זה יעקב כהן אמרתי לו שזה אני ,כדי שיתן את המסמכים ויילך לדרכו,ואז הוא ביקש ממני לשים את ידיי על הרכב ובלי שהבנתי מה קורה הוא שם עליי אזיקים והכניס אותי לרכבו,לאחר דקה של נסיעה התעוררתי מההלם ואמרתי לו שיש לי בכיס האחורי ,ארנק ובו רשיון הנהיגה שלי ושמי לא יעקב כהן אלא יעקב רביבו,הוא הוציא את הרשיון ,והחליט לשלוח את חברו השוטר לשאול את החברים שאצלי בדירה איך קוראים לי,

החברים שהיו בדירה היו בהלם וכאשר השוטר שאל אותם לשמי הם ענו ,מה שהוא אמר לך זה השם שלו ,חחח,איזה השגחה
איזה תשובה ,כך ה' רצה,

אז השוטר אמר לי מכיוון שיש סתירות בסיפור שלי הוא יקח אותי לתחנת המעצר,והם יזמינו תשוטר שנתן לי את הדוחות,יש לך פנים שלא שוכחים הוא בטח יזכור אם זה אתה או לא,

לקחו אותי לבית האסורים ,ומשם להארכת מעצר אצל השופט,השופט נתן לי אפשרות להשתחרר בערבות של 10.000 דולר שכמובן לא היה לי,

לקראת 12 בלילה לקחו אותי עשו לי צילומים של פושעים,ולקחו אותי למקלחת ונתנו לי מדיי אסיר עם כרטיס מגנטי של אסיר,
כאשר גמרתי את המקלחת והתלבשתי אחד הסוהרים ראה שאני לובש טלית קטן,ואז הוא פנה אליי ואמר לי ,אני מאוד מציע לך לא ללבוש טלית וכיפה כשאתה נכנס לבית הסוהר,יש שם הרבה כושים והרבה מגולחי ראש והרבה אנשים ששונאים יהודים הם יתנכלו לך ,זו הצעה אישית שלי אליך אמר הסוהר,

עניתי לו שאני מעדיף למות בבית הסוהר אבל למות יהודי עם כיפה ועם טלית קטן ואני בוחר להכנס לשם עם הכיפה ועם הטלית קטן שעליי.
מהרגע שעצרו אותי עד לאותו רגע הייתי מאוד מכונס בתוך עצמי והרביתי בתפילות שה' ישמור עליי בתוך בית האסורים,מאוד חששתי שיתעללו בי ,שמעתי הרבה סיפורים על מקרים בבתי כלא בארצות הברית והבנתי שאני אהיה במצב לא פשוט ואפילו מסוכן,

קצת לאחר חצות הכניסו אותי לתא מעצר ,היו בתוך התא עוד שני אסירים שהיו כבר יושנים,שכבתי על המזרון ,והתפללתי קריאת שמע על המטה ,ולאחר מכן הפצרתי בבורא עולם שישמור עליי כאן,וכך למעשה לא תאמינו אבל נרדמתי,

לקראת שש בבוקר פתחתי את עיני ואני  רואה את אחד האסירים נוגע בי באצבעו קלות ומעיר אותי ,הוא אמר לי עכשיו מחלקים ארוחת בוקר ,תתן לי את הכרטיס שלך אני יביא לך את ארוחת הבוקר,

נתתי לו את הכרטיס שלי, ואכן הוא חזר לאחר מספר דקות עם המגש ,הבטתי במגש והתחלתי לסנן מה אני יכול לאכול ומה לא,יכולתי לאכול לחם וריבה שהיה עליה כשרות,

לאחר מכן לקחו אותי שוב לשופט והוא פסק לי דמי ערבות נמוכים יותר,
והחזירו אותי לבית הסוהר ,והיייתי צריך להתקשר לחברים שיעזרו לי לארגן את שאר הכסף כדי שאוכל לצאת משם,
הבעיה שמבית הסוהר בארצות הברית ניתן לעשות רק שיחות גוביינא,וניסיתי מספר פעמים לעשות שיחת גוביינא לאחד החברים שלי ,אבל אשתו לא הייתה מוכנה לקבל את השיחה ,מכיוון שלא הכירה אותי ,והייתי אובד עצות מה לעשות בתוך כדי כך ניגש אליי בחור כושי שחור ,לבוש בדיוק כמו אשה,מאופר כמו אשה ונראה אשה לכל דבר חוץ מהקול והשערות בגרון,ושאל אותי מה בדיוק הבעיה ,ובמה הוא יכול לעזור,

חששתי האם לבקש את עזרתו ,ואולי ירצה לאחר מכן איזה טובת הנאה לך תדע,אבל משהו מבפנים אמר לי תספר לו,ואכן סיפרתי לו על הבעיה שלי ,ואז הוא אמר אני כבר יסדר לך את זה,אני אתקשר גוביינא למשפחתי הם יעשו שיחת ועידה עם החבר שלך כך תוכל לדבר אתו,וכך אכן קרה ,ושוחחתי עם החבר שלי והוא הבטיח לי שתוך מספר ימים הוא יארגן לי את הכסף,ומאז לא ראיתי את הבחור(בחורה)והוא לא פנה אליי לקבלת איזה הטבה או דבר אחר,

לאחר השיחה עם חברי ישבתי על המדריגות שבין הקומה הראשונה לקומה השנייה,בית הסוהר בנוי מאגפים וכל אגף בנוי משני קומות ,בשני הקומות ישנם תאים ומקלחות,ובקומה התחתונה ישנם שולחנות למשחק ולצפייה בטלוויזיה,

האסירים בקומה הראשונה ביקשו ממני להצטרף למשחק קלפים ,ועניתי להם שאיני מכיר את המשחק,לכן לא אוכל להצטרף אליהם,וזה היה בכוונה כי חששתי שתוך כדי משחק תקרה איזה טעות ואני אוכל למצוא את עצמי ,במריבה או משהו דומה,

כאשר הבטתי לצד ימין קלטתי שבתוך אחד התאים מתנהל קרב בין שני אסירים ,הם מכים אחד בשני ללא רחמנות,ושורה של אסירים עומדים על פתח הדלת כדי שהסוהרים לא יקלטו שיש קרב בתוך התא,

לאחר קרב של כמה דקות אחד מהאסירים שנלחמו יצא מהדלת כאשר האסיר השני שכב על הריצפה,

האסיר שיצא מפתח הדלת היה גבוהה בלונדיני,מגולח ראש ,עם מבנה גוף עצום,והיה לו על החזה צלב גדול מזהב,וידיו היו עם כתמי דם,
הוא יצא מפתח החדר וראה אותי יושב על המדריגות ומייד התחיל ללכת לכיווני ,כאשר הוא מביט בי כל הדרך אליי,אני כבר נדרכתי וציפיתי לנורא מכל,נעמדתי על רגליי כאות שאיני מפחד ממנו,

ואז הוא ניגש שאל לשמי ואמר לי את שמו ולחץ את ידיי ,ואמר לי את הדברים הבאים ,(ואם זה לא השגחה אז מה כן,)אני ואתה אחים לאמונה ,אתה יהודי מאמין ואני נוצרי מאמין,וגם הנצרות באה מתוך היהדות לכן אנחנו אחים לאמונה,ואז הוא הרים את קולו בקול רם וצעק,מי שיתעסק אתו ,,,,,הוא מתעסק איתי,,,, שיהיה ברור אף אחד לא מתקרב אליו,,,,,אני הודיתי לו בחום ומאותו רגע נחה דעתי כי ראיתי שכולם חוששים ממנו,

לאחר מכן בעוד יושבי על המדרגות היום פונים אליי אסירים ומביאים לי עוגיות ושאר דברי מתיקה והיו מבקשים ממני שאתפלל למענם שייצאו מבית הסוהר ועוד כל מיני בקשות שאתפלל לשלום משפחתם וכדומה,

לאחר יומיים בבית הסוהר חלק מהאסירים קלטו שאיני אוכל את האוכל המוגש בבית הסוהר והם ארגנו מרד והפגנה מול הסוהרים,למה לא מביאים לי אוכל שאני יכול לאכול,אתם קולטים כל האסירים ללא יוצא מן הכלל ארגנו מרד והפגנה מול הסוהרים שיביאו לי אוכל,
מייד פנו אליי שתי קצינים ושאלו למה איני אוכל את האוכל,והסברתי להם ,שאני יהודי דתי שאוכל רק אוכל בכשרות מסויימת,ואיני יכול לאכול את האוכל המוגש בבית הסוהר ,והם שאלו מהיכן הם יכולים להביא לי אוכל,ונתתי להם כתובת של מסעדה כשירה להמדרין בבולטימור,ומשם היו מביאים לי אוכל בתוך מגש חתום בחותמת של הבד''צ של בולטימור,קרו לי שם הרבה ניסים ולא אוכל לספר את כולם אבל את החלק העיקרי שקרה לי בבית הסוהר הנה הוא לפניכם,

עכשיו מהו הסיכוי שאחזור לגור בדירה שעזבתי?
מהו הסיכוי שחבריי יאמרו לשוטר שהשם שמסרתי להם הוא השם האמיתי ולא מה שמופיע ברשיון הנהיגה?
מה הסיכוי שיהודי יכנס לבית סוהר בארצות הברית ולא ייתקל באוייבים?
מה הסיכוי שהומו כושי יארגן לי שיחת ועידה על חשבון הוריו,?
מהו הסיכוי שנאצי גלוח ראש,יגן עליי בבית הסוהר,?
מה הסיכוי שכל האסירים יארגנו מרד מכיוון שאין לי אוכל לאכול?(יש לציין שמרגע שקיבלתי את האוכל נפסק המרד והם לא חפשו אמתלא למרד)

אלא אם כן ההשגחה סיבבה ושידדה מערכות הטבע על מנת שאהיה בתוך בית הסוהר הזה,איזה ניצוצות קדושה היה עליי לברר שם ,איזה שליחות עשיתי שם,ואיזה שמירה והגנה הקב''ה סיפק לי בזמן היותי שם פשוט לא להאמין כי יסופר,


3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

נפלא ביותר, מה ההמשך?

Unknown אמר/ה...

אחר כך היה משפט קיבלתי קנס ויצאתי מזה להמשך חיי

אנונימי אמר/ה...

פשוט מדהיםםםם אהבתי הסיפור מאוד מחזק

הוסף רשומת תגובה