אל תגרום לי לשקר

הרב אברהם יהושע השל, הרב מקופישניץ (1888–1967) הלך בדרכי קודמו, הרב מאפטא והיה אוהב ישראל מפורסם. באמריקה של אחרי מלחמת העולם השנייה הוא נשא על כתפיו החלשות והשבריריות את כאבם ואת סבלם של יהודים רבים. לעתים תכופות, כששמע על בעיותיהם של אחרים הוא היה פורץ בבכי תמרורים. יגונם של אחיו היהודים עינה אותו הרבה יותר מצרותיו שלו, ופעמים אינספור סיכן הרב את כבודו ואת שמו הטוב בניסיון לעזור לאחרים.
פעם אחת הופיע בפתח ביתו של הרב אדם ששרד את הגיהנום הנאצי שהיה שבור נפשית. הוא הגיע מאירופה רק זמן קצר קודם לכן וקיווה להשתקע באמריקה, אולם לאשתו סירבו לתת אשרת כניסה בעטיה של בריאותה הרופפת, והיא שהתה באותה עת על אי המהגרים אליס איילנד בהמתנה לגירוש הצפוי. האיש מיאן להינחם ורמז על כך שאם אשתו אכן תגורש מאמריקה הוא לא יהסס לשלוח יד בנפשו. "אל תדאג, בבקשה אל תדאג," הפציר בו הרבי. "אני מבטיח לך שעד השבוע הבא אשתך תהיה כאן יחד אתך!" מששמע את מילותיו של הרב ירדה על האיש תחושת שלווה והקלה גדולה והוא הלך משם כאדם חדש.
הרב מורגנשטרן, אחד מתלמידיו של הרב, שנכח בעת האירוע, אזר אומץ ושאל את הרב כיצד הוא יכול לתת הבטחה כל כך נועזת בקלות רבה כל כך.
"הרי ראיתם כמה נואש היה האיש האומלל", השיב להם הרב. "בראש ובראשונה דאגתי להרגיעו, ותודה לא-ל, הצלחתי בכך. לפחות במשך השבוע הקרוב הוא יחוש טוב יותר. אם כעבור שבוע הוא יראה שאני טעיתי וכי אשתו גורשה מהמדינה, הוא יאמר: "אברהם יהושע אינו רב אמיתי. אברהם יהושע הוא שקרן". אבל לפחות למשך שבוע הצלחתי להביא לו שלווה".
לאחר מכן לקח הרב את ספר תהילים והחל לומר פסוקים ברגש עז. ניתן היה לשומעו מפציר, כשהדמעות זולגות במורד לחייו, "בבקשה אלוקים, בבקשה, דאג לכך שאברהם יהושע לא אמר דבר שקר. אני רק ניסיתי לעזור ליהודי הנמצא במצוקה גדולה. אנא אל תניח לי להפוך לשקרן..." הוא המשיך להתפלל באופן זה זמן רב, עד מאוחר בלילה.
הבורא שמע את תפילותיו. האישה קיבלה רשות להישאר באמריקה ושבה אל בעלה.