סיפור מהמם – מעניין מי מחזיק את מי!

מאת: הרב כתריאל משולמי.

פעם אחת באו בני כפר אחד לפני רבי יצחק אלחנן מקובנא, ובקשו ממנו שימליץ בפניהם על מועמד מתאים לכהונת רב בכפרם. שלח אותם רבי יצחק אלחנן אל אברך מסויים, כשהוא ממליץ עליו כמתאים למלא את מבוקשם. כאשר באו האנשים אל האברך והציעו לו את המשרה,אמר להם שמצידו הוא מוכן, אבל היות והוא סמוך על שולחן חותנו, הוא מוצא את עצמו חייב לבקש ממנו רשות לכך.

כאשר הציע את הענין בפני חותנו אמר לו הלה: "לשם מה אתה זקוק לזה, וכי חסר לך כסף? אוסיף לך על הסכום שהנך מקבל ממני בכל חודש, ובלבד שתישאר עמי". חלפה שנה ובפני רבי יצחק אלחנן התייצבה משלחת מעיירה חשובה ושאלה ממנו על מועמד מתאים להיות רב בעיירה שלהם. ר' יצחק אלחנן שלחם אל אותו אברך, והלה השיב להם כדברים שאמר לקודמיהם. אשתו ששמעה את ההצעה, חפצה שיענה בחיוב, אך הסכימה שישאל את אביה. התשובה לא איחרה לבוא. שוב חזר החותן ושאל אותו: "לשם מה נחוץ לך הענין, וכי חסר לך כסף? אם כן  אוסיף לך על הסכום החודשי שהנך מקבל ממני, ובלבד שתישאר כאן".

חלף פרק זמן נוסף, ושוב באה אל רבי יצחק אלחנן משלחת בבקשה להצעה של מועמד לרבנות. הפעם היתה זו משלחת נכבדים מעיר גדולה וחשובה. גם הפעם הפנה ר' יצחק אלחנן את המבקשים אל אותו אברך. וכשבאו חברי המשלחת עם כתב רבנות בידם, לא יכלה האשה לעמוד מנגד ואמרה: "הפעם איני מוותרת! והתשובה צריכה להיות חיובית".

בעלה הלך לשאול את אביה, והלה חזר על דבריו ושוב הבטיח לו תוספת על התקציב. אך כאן התפרצה האשה ואמרה לאביה: "עד מתי תחזיק ותתמוך בנו? הגיע הזמן שניפרד ולא נהיה יותר תלויים בך". תגובתו של האב היתה קצרה: "מי יודע מי מחזיק את מי?" כשעזבו האברך ואשתו את העיירה, בעגלה  עמוסה בחפציהם, והגיעו עד מרחק של תחום שבת, השיג אותם פרש בהול ובפיו בשורה מרה: "כי אבי האשה שבק חיים לכל חי". אז הבינו כולם היטב את משמעות דברי האב שאמר: "מי יודע, מי מחזיק את מי".

וזה מה שנאמר על התורה (משלי יג יח): "עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר"..