מלחמת האמונה – אברהם מול נמרוד.

מאת הרב כתריאל משולמי (מעובד עפ"י מעם לועז – נח)

.
שמו של אביו של אברהם היה 'תרח' והיה מתפרנס ממכירת אלילים. וכשגדלו קצת בניו אברהם והרן, ביקש מהם תרח שיחליפו אותו בעסק מידי פעם, כדי למכור אלילים לפרנסתם.


.


יום אחד שאל אברהם את אביו שיאמר לו, מי ברא את השמים ואת הארץ? השיב לו תרח: וכי עדיין אין אתה יודע? הרי כמה שנים אתה בחנות הזאת שהיא מלאה אלילים גדולים וקטנים. והם פטרוני העולם שבראו אותך ואותי ואת כל הבריות. מיד הלך אברהם לאמו, וביקש ממנה להכין לו מאכלים טובים, כי הוא רוצה להביאם כמתנה בפני האלילים כדי לערוך תפילתו, וכך לקח אברהם את כל המאכלים בידיו ונסתגר בחדר. ושהה שם כל היום כי ביקש לראות אם יושיטו את ידם כדי לאכול משהו, אולם אין קול ואין עונה. מה עשה? לקח הפטיש בידו, והרס את כל האלילים חוץ מהאליל הגדול שהיה שם, וכשגמר לשבור את שאר הפסלים, הוא שם את הפטיש בידו של האליל הגדול שהשאירו שלם.


.


כשבא תרח וראה את החורבן בעסק, הוא שאל את אברהם מה קרה? השיב לו אברהם: כי הוא הביא אוכל לאלילים, ואז התחילו הקטנים לאכול לפני הגדולים, ואז הפסל הגדול התעצבן ובזעמו לקח פטיש ושבר את כל הפסילים בגלל שלא היה בהם מידת דרך ארץ, ואם אין אתה מאמין לי, בוא ונלך ונשאל מה בפיו. כעסו של תרח גבר עליו ואמר לאברהם בנו: אתה משקר לי משום שאלילים אלו אין רוח בהם ואינם יכולים לדבר, כי הם עשויים מעץ ואבן. אמר לו אברהם: אם כך, כיצד אתה מאמין שהם שבראו השמים והארץ, בשעה שאין בהם רוח חיים, ואינם יכולים לנוע ממקומם? ומאיזה סיבה אתה עובד להם? אוי ואבוי לך ולכל הדור שהלכתם כל חייכם אחרי ההבל, ומכיון שיש בורא לעולם, הרי רע יהיה סופכם. כמו שאירע לדורות שעברו דור אנוש ודור המבול, כי בגלל עבודה זרה אבדו מן העולם. ולכן אבקשך אבי לשמוע בקולי, ותחדל מלעבוד אלילים, וכך תינצל מן הרעה הגדולה.


.


אברהם נכנס לחנות ולקח שני צלמים, וקשר אותם לחבל וגרר אותם בעיר והכריז כדרך המוכרים המכריזים על סחורתם: מי רוצה לקנות אליל שאין בו תועלת. (תהלים קטו, ה) "פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן, יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם, כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם:


.


בדרך בא מישהו לקנות פסל היה אברהם אומר לו: אוי אבוי לך שאתה בן חמישים, ומשתחוה לפסל בן יומו. וכך הלה הסתלק והלך לו. בדרך פגש זקן שביקש: תבחר לי בבקשה אליל גדול וטוב כדי שאוכל לעובדו. אמר לו אברהם: רגע, והלא בשבוע שעבר ראיתיך קונה אליל מהרן אחי, ולמה לך עוד אחד? השיב הזקן: כשבאתי לביתי, באו גנבים וגנבו ממני את הפסל. אמר לו אברהם: ואתה עוד עובד לפסל שאינו יכול להציל עצמו, וכל שכן שאינו יכול להציל אותך ואחרים? אמר לו הזקן: אם כך תגיד לי אז את מי אעבוד? כי איני מכיר אל אחר. אמר לו אברהם: תדע, שיש בשמים אל גדול, והוא אלוקי נמרוד ואלקי כל העולם כולו והוא ברא את העולם. וכמה רע הדבר לעבוד לנמרוד המחזיק עצמו לאלוה. אמר לו הזקן: טוב אז מהיום ואילך אעבוד לאלהיך. אבל רוצה אני שתאמר לי מה התועלת שתצמח ממנו? השיב אברהם: דבר ראשון כל מה שנגנב ממך, יוחזר לך. דבר שני תנצל מדינה של גיהנם. ביקש ממנו הזקן שילמדו כמה מילים לאומרם. אמר לו אברהם: תאמר: "ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, ואין עוד מלבדו". "ה' ממית ומחיה" "ואברהם עבדו נאמן ביתו". וכן חזר אותו זקן בתשובה והתחרט על העבר.


.


ואכן, ביום השני מצא הזקן שכל הגנבים החזירו לו הכל מה שגנבו ממנו, והחל להסתובב כל היום ברחובות, ומשמיע את הדברים שאברהם לימדו לאמר, והחזיר בתשובה הרבה אנשים. אבל כשנודע הדבר לנמרוד הוא מיד הרג אותו, והיה מהרהר בדעתו מה לעשות באברהם, כי רוב האנשים הלכו אחריו. וכן כשהיה נמרוד במשתה נכנס אברהם ושבר את כל הצלמים, כפי שעשה לתרח אביו. ונמרוד שהחזיק עצמו אלוה ואמר שהוא ברא את השמים ואת הארץ, אמר לו אברהם: אני רואה שהשמש יוצאת כל יום במזרח ושוקעת במערב, שמא יש לך כח לשנות מהלכה שתזרח במערב ותשקע במזרח? אם תעשה כן אודה בך ואשתחוה לפניך, ואם לא, תדע כי האל שנתן בי כח לשבור את אליליך, הוא יתן לי כח להרוג אותך. כששמע נמרוד את הדברים האלו, הוא נזדעזע מאד, ומיד שלח את אברהם לבית הסוהר כפות, וצוה לשומרים שיתנו לו רק לחם בלי מים. וכך היה שנה בבית הסוהר. כשכל אותו זמן המלאך גבריאל מאכילו ומשקהו, ושומר עליו מכל צרה.


.


לאחר מכן, כינס נמרוד את כל חכמי עירו ושאל אותם מה משפטו של אברהם שביזה את המלך ושבר את הצלמים. ויצא דינו של אברהם להישרף. וכך הכריזו בכל העיר שכל מי שהוא מאוהבי נמרוד, הוא צריך להביא מטען עצים. אנשי העיר הביאו עצים במשך ארבעים יום. ולנמרוד היה תנור גדול מאד בכפר שנקרא אור כשדים. ולשם הלכו כולם והסיקו את התנור הזה עד שהיה הולך ובוער במשך שלשה ימים ושלשה לילות רצופים, עד שבני העיר לא היו יכולים לסבול את החום הנורא, וכל העיר הייתה כמו מרחץ חם. וכשהגיע מועד השרפה, נתכנסו כל העולם אנשים ונשים לראות כיצד הולכים לשרוף את אברהם, ואנשי נמרוד היו כמה אלפים, מלבד המון העם שהיו על הגגות אחד על גבי השני כדי לחזות במחזה הנורא.


.


נמרוד צוה להוציא את אברהם מבית הסוהר כדי לשורפו, וכשזרקו את אברהם לכבשן האש, הקב"ה צינן את האש, וכולם ראו את אברהם מתהלך בתוך הכבשן שלשה ימים ולילות, וכשסיפרו את הדבר לנמרוד הוא לא האמין עד שראהו במו עיניו, וציוה להוציאו מן הכבשן. אולם לא היתה אפשרות לאף אחד להתקרב לכבשן האש, כי האש היתה גדולה, וכך נשרפו שמונה אנשים שרצו להוציא את אברהם החוצה. וכשראה נמרוד שאין אפשרות להוציאו בכח, הוא קרא לאברהם ואמר לו: אתה שהנך העבד הנאמן של אלהי השמים הגדול והמבורך והאמיתי, צא החוצה בבקשה.


.


אז יצא אברהם והתייצב בפני נמרוד, וכל המון האנשים שעמדו שם, השתחוו בפני אברהם, וכן עשה נמרוד, אולם אברהם מיד אמר להם: אל תשתחוו לפני כי איני אליל אלא סתם בשר ודם כמותכם ולא אלי השתחוו. אלא תאמינו באלקי השמים והארץ שהוא אלוקים אמת. אז נתן נמרוד לאברהם הרבה מתנות, ושני העבדים המובחרים ביותר שהיו לו, ואחד מהם היה אליעזר עבד אברהם.


.


ויש אומרים שאליעזר הוא בנו של נמרוד וכן כל גדולי המלכות נתנו לו מתנות רבות, וליוו אותו עד לביתו בכבוד גדול. וכל אנשי אותו דור, הכירו שאברהם ניצול בכוחו של הקב"ה וכך הביא כל אחד את בנו לאהלו של אברהם ואמרו לו: אנו רואים שיש לך בטחון גדול בקב"ה, אנא ממך, השתדל ללמד את בנינו את הדרכים הטובות והישרות שאתה יודע. ומאז נקראה עיר זו אור כשדים, בגלל הצלתו של אברהם שהיתה פלאית בעיני כל העם. וכן אנו אומרים בכל יום ב"ויברך דוד" אתה הוא ה' האלקים אשר הוצאת את אברם מאור כשדים, ושמת שמו אברהם, ומצאת את לבבו נאמן לפניך.