תפילה בלב הים ההודי

ד"ר צבי בן אהרן בראיון מרתק : "תפילה היא תפילה, לא חשוב אם אתה נמצא ברחוב סואן במרכז תל אביב או על סיפונה של ספינת טילים משוכללת בשווי עשרות מיליוני דולרים שמפליגה בלב האוקיינוס ההודי".

החיים רצופים בהפתעות אבל שום דבר לא הכין את צבי בן-אהרון לטלפון שצלצל בחדרו בבית מלון במומבאי ערב אחד לפני שש שנים.

מעברו האחר של הקו היה אדמירל בכיר בחיל הים ההודי. "מיסטר בן-אהרון", שאל איש הצבא ההודי באנגלית, "אפשר להיפגש איתך אצלך בחדר לצורך שיחה פרטית?"

הבקשה המסתורית עוררה את סקרנותו של בן אהרון. הדבר אירע באחד הימים האחרונים של תרגיל צבאי ישראלי-הודי משולב שבו נוסו מערכות נשק מתקדמות. כמנהל בכיר באחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בארץ התבקש בן אהרון ללוות את התרגיל מתחילתו ועד סופו, תהליך שנמשך כמה שבועות. עתה הוא ציפה בקוצר רוח לחזרתו הקרובה לישראל. את איש הצבא ההודי הוא נהג לפגוש כמעט יום ביומו. מה יכול להיות כה חשוב שהאיש ירצה לקיים איתו פגישה מיוחדת, נפרדת ופרטית?

התעלומה התבהרה כעבור שעות אחדות כאשר האדמירל נקש על דלת חדרו כשהוא לבוש בבגדים אזרחיים על מנת שלא למשוך תשומת לב.

"מיסטר בן אהרון", הוא פתח ללא שהיות ברגע שנסגרה מאחוריו הדלת, "אתמול עברתי בדיקה רפואית והרופאים אבחנו אצלי מחלה חשוכת מרפא. הם אומרים שנותרו לי לא יותר משלושים ימים לחיות".  

צבי השתתף בצערו של ההודי אך תמיהתו לא פגה. מה הוא מצפה ממני לעשות?

"מיסטר בן אהרון", האדמירל ההודי הישיר את מבטו לתוך עיניו, "אתה יהודי. אני עוקב אחריך מאז שהגעת לכאן. אתה אדם קדוש. אני רוצה שתברך אותי שאזכה לחיים"...

"הבקשה הייתה כה בלתי צפויה", משחזר באוזנינו בן אהרון את המפגש ההוא, "שבמשך כמה רגעים נעתקה נשימתי. בסוף גמגמתי ואמרתי לו: 'למה שלא תלך לחכמי הדת שלך, שהם יעזרו לך?'. ההודי העווה את פניו והפטיר: "אני יודע והם יודעים שהכול שטויות. אתה יהודי. אתה הדבר האמיתי".

• מה עשית?

"למען האמת לא הייתי בטוח איך צריך לנהוג. הרמתי טלפון לרב שלי בארץ והתייעצתי איתו. הוא אמר לי שאין בעיה לברך את הגוי והדבר אף יכול להביא לקידוש השם".

למחרת שב האדמירל ההודי וזכה בברכה המיוחלת. כעבור כמה שבועות, כאשר השניים שבו ונפגשו, התברר כי המחלה הקשה נבלמה באופן פתאומי והאדמירל זכה לעוד שנה וחצי של חיים במהלכם הספיק לחתום על כמה עסקאות בשווי עשרות מיליוני עם התעשיות הביטחוניות בישראל.

המפגש עם האדמירל ההודי הוא רק מקרה אחד מתוך שורה ארוכה של חוויות ואירועים מרתקים שבן אהרון חווה במהלך שנותיו הארוכות כיהודי חרדי שעמד בראש מחלקת הפיתוח באחת חברות הטכנולוגיה המובילות בארץ בתחום הביטחוני.  

• האם העובדה שאתה מזוהה בצורה כה בולטת כיהודי חרדי לא גרמה לך לקשיים?

בן אהרון מתחייך. "נהפוך הוא. העובדה שהיהדות שלי בולטת לעין כל הפך לנכס עצום. אני זוכר שלפני היציאה להודו לצורך קידום עסקה בשווי כמה מיליוני דולרים הסתכל עלי מנהל החברה בחשש ושאל: "אתה לא יכול לפחות להצניע את הסממנים הדתיים שלך, אנחנו פוחדים שזה יגרום לבעיות?". עניתי לו: 'אני מתכונן לנסוע עם הציצית והזקן, המגבעת והחליפה. זה חלק ממני וזה אצלי עניין עקרוני. אם לא מתאים לכם תמצאו מישהו אחר במקומי'. כמובן שהם נסוגו מהדרישה ונסעתי בחזותי הרגילה".

• ואיך באמת התייחסו אליך ההודים?

 "בהערכה עצומה. השיא היה כאשר הגנרל הבכיר שהיה אחראי על הניסוי משך אותי הצידה ושאל אותי: 'תגיד, למה הישראלים האחרים במשלחת שלכם לא נראים כמוך...'. הם אלו שנראו לו מוזרים, לא אני"...

• איך מקפידים על שמירת מצוות בסביבה כה זרה?

"כמו בכל מקום: על ידי הקפדה על העקרונות שלך. תפילה, למשל, היא תפילה. לא חשוב אם אתה נמצא ברחוב סואן במרכז תל אביב או על סיפונה של ספינת טילים משוכללת בשווי עשרות מיליוני דולרים שמפליגה בלב האוקיינוס ההודי.  לא אשכח כיצד בכל ערב בהגיע שעת תפילת מנחה היה הקצין הבכיר המופקד על הניסוי מורה להפסיק את כל ההכנות. אלפי חיילים ועשרות אוניות המתינו בסבלנות עד שהמדען היהודי סיים את תפילתו. באחד הפעמים שבהם הניסוי התארך מעבר למצופה הוא הגיע כדי להתנצל על ההפרעה הדתית שנגרמה"...